היום התכנסנו, 20 נשים ממגוון של גילאים, מצבים משפחתיים, זהויות ומעגלי שייכות לשיחה מרגשת וחשופה על סיפורים של נשים על המלחמה.
פתחנו בדברים מאירי עיניים ולב של ד“ר מיכל פרינס הנפלאה, שהציפה בדבריה אינספור מחשבות, רגשות וסיפורים שבעבעו ועלו. סיפורים של פחד וחוסן, של פגיעות וחמלה, של שמירה והגנה על הבית, של קושי ואומץ, של כמיהה וגעגוע ועוד.
היה מרגש, היה מלמד וגם מדרבן לעשות ולפעול כדי שהקולות והסיפורים המגוונים שזכינו לשמוע ימצאו את דרכם אל העולם.
המילים שהמשיכו ללוות אותי כאשר יצאתי מהחדר הנעים והקריר בתמול שלשום על אור השמש הבוהק שבחוץ היו “מעורבת ירושלמית“, הן בגלל תחושת האכפתיות והמעורבות החזקה ששררה בחדר והן בגלל המגוון והעושר האנושי.
